20.12.2023 סיכום כנס "אנרגיות מתחדשות בחברה הבדואית"
בתאריך 20.12.2023 התקיים הכנס הראשון בנושא "אנרגיות מתחדשות ובטחון בחברה הבדואית", בחסות פורום האקלים של בית הנשיא ובתמיכת המשרד להגנת הסביבה, המשרד לשוויון חברתי ושותפים שונים מהחברה האזרחית והמגזר העסקי. בכנס השתתפו מעל 300 איש ובהם בדואים ויהודים, נציגי חברות מסחריות, עמותות, משרדי ממשלה ורשויות מקומיות מהנגב.
את הכנס יזם מרכז "שמסונא" הפועל בשנתיים האחרונות לקדם פרויקטים סולאריים ומתקנים במוסדות ציבור עם יעד ייצור 1,500 מגה-ואט חשמל סולארי בחברה הבדואית בנגב עד 2030.
פתח את הכנס ד"ר דב חנין, מנכל פורום האקלים שהציג את התגייסותה של החברה הבדואית לצד החברה הכללית בתקופת מלחמת חרבות ברזל, ואת המחיר הכבד ששילמה חברה זו. כעת הגיע הזמן לתת פתרונות מתאימים ולאפשר לחברה זו לקבל את זכויותיה ולתרום את חלקה לעתיד הנגב ולרווחת כל תושביו.
נציג המשרד לאיכות הסביבה, מר אדיב אבו-סריחאן, הציג את העשייה של המשרד ברשויות המקומיות הבדואיות וגם במשרד הכפרי. סריחאן ציין כי ישנה דרך ארוכה ללכת בנושא חינוך האוכלוסיה והטמעת חשיבות הנושא הסביבתי בצוותי הרשויות המקומיות הבדואיות.
מאיר בינג, מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי, הממונה על הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים, לאחר שקיים סיור בנגב ללימוד התחום הגיע לכנס והכריז על הקצאת 15 מיליון שקל לקידום פרויקטים סולאריים בבתי ספר בחברה הבדואית, כולל החלפת גנרטורים רועשים ומזהמים, במערכות סולאריות. בינג דיווח על פעולות המשרד בתחום המיגון בחברה הבדואית ואמר בכנס "הותקנו כבר 32 מיגוניות בעלות תו תקן, והמשרד העביר 6 מיליון שח לפיקוד העורף למיגון תחנות הסעה, ועוד 26 מיליון שח לרשויות המקומיות הבדואיות למיגון והערכות לחירום. המשרד ממשיך לפעול לאיתור צרכים ומתן מענים. המשרד רואה בחברה האזרחית שותף חשוב, ותומך ביוזמות של שותפות יהודית -ערבית מול הזמנים הקשים האלו.
יוסף אברמוביץ – יזם סולארי ותיק ויו"ר ועד מנהל של שמסונא, יחד עם אמאל אלקום – מנכלית משותפת של המרכז, קראו בכנס לתיקון סעיף 11 בתוכנית החומש לחברה הבדואית, החלטה 1279, בכמה דרכים:
1. קביעת מכסה סולארית מיוחדת ליזמים בחברה הבדואית עד שנת 2030 של כרבע מהמכסה הכוללת, כדי לתת אופק וודאות ליזמים ולמשקיעים
2. לספק עדיפות בחיבור לרשת החשמל, לפרויקטים של בדואים
3. לקבוע פטור משינוי ייעוד לקרקע, ולא לחייב פרויקטים סולאריים בשימוש אגרו-וולטאי לפחות עד 2030, כדי לאפשר כדאיות כלכלית באזור שאין בו היתכנות לחקלאות כיום.
4. פטור מהיתרי בניה למבני ציבור שמשתמשים בגנרטורים, עבור מערכת סולארית לאספקת חשמל.
ראאד אלקיעאן יזם ותיק ופעיל חברתי בדואי סקר את מגוון התועלות של פרויקט סולארי: "זה טוב למדינה, טוב לסביבה, טוב ליחסי יהודים-ערבים וטוב לכלכלה", וקרא לרשות מקרקעי ישראל לאפשר פרויקטים סולאריים גם על אדמות תביעה, ללא תלות בהסדרת תביעות הבעלות. בדבריו, אלקיעאן ציין את ההצלחות שהושגו בבניית השדות הסולאריים בתראבין ובאבו-קרינאת, ואמר כי הנגב זקוק לעוד אלפי דונמים של פרויקטים סולאריים בשנים הקרובות.
החוקרים ד"ר אריאל מריות וד"ר רעות ריינה-בנדריהם הציגו את מחקרם: מעוני אנרגטי לאנרגיה מתחדשת" - היתכנות חברתית, תכנונית וטכנולוגית להקמת מתקנים סולאריים בישובים בדואים בנגב. המחקר עוסק בהיתכנות תכנונית וחברתית של הקמת מתקן סולארי במתכונת מיקרו-גריד בכפרים בדואים מוכרים.
נציג מכון ערבה ללימודי הסביבה, פאריד מחמיד, קרא למוסדות התכנון והממשלה להפסיק "לשכנז" את הבדואים ולאפשר להם לשמור על ארחות חיים שהותאמו לחיים במדבר ויכולים להיות דוגמה ומופת לחיים עם השפעה סביבתית מינימלית. מחמיד הציג את תפיסת "המיקרוגריד": "משק בית יחיד, קהילה או שכונה שמייצרים לעצמם אנרגיה, מספקים לעצמם מים, מטפלים בשפכים, באשפה ובצרכים נוספים ללא חיבור לרשת מרכזית. תפיסה חדשנית זו (שהיא גם עתיקת יומין) יכולה להיות מתאימה במיוחד לא רק לחברה הבדואית, אלא גם ליישובים אחרים בנגב, כולל אלו שייצטרכו להיבנות מחדש לאחר ההרס של שביעי באוקטובר". יש לצאת עם חזון משותף שמאפשר לחברה הבדואית לעזור לעצמה – יצור חשמל מקומי הוא אחד הכלים המשמעותיים לחזון זה.
בפאנל הראשון נפגשו את נציגי החברה האזרחית, חברות מסחריות ותושבים והציגו את צרכי המיגון הדחופים בכפרים הבדואים ואת הפתרונות האפשריים.
הפאנל השני, ציין את הצלחתם של שני פרויקטים חלוציים, של שדות סולאריים על אדמות בבעלות בדואים, ואת החסמים להקמתם של פרויקטים רבים נוספים.
לאחר הפסקה וארוחת צהריים התקיימו שלושה שולחנות דיון בנושאים שעל הפרק.
-
הפסקת השימוש בגנרטור דיזל במוסדות חינוך: ארגון "אדם טבע ודין" הציג את הרציונל שמאחורי העתירה המתגבשת: אין הצדקה לשימוש בטכנולוגיה כל-כך מזיקה כאשר קיימות אלטרנטיבות טובות יותר מבחינה כלכלית, סביבתית, ואנושית.
-
יזמות על קרקעות פרטיות וקרקעות בבעלות בדואית בנגב.
-
מיקרו-גריד בחברה הבדואית – הזדמנות להצגת החזון בפירוט רב יותר ודיון בהשלכות אפשריות ודרכים ליישום התפיסה של מיקרו-גריד בכפרים הבדואים.
