המטרה של מיזם 'סעיד אלחרומי' היא להגדיר מחדש את הקשר בין הקהילה הערבית בישראל - ובעיקר הבדואים בנגב - לבין שוק האנרגיה הסולארית.

אנרגיה סולארית מנפצת את מוסכמות שוק האנרגיה המסורתי מכיוון שמדובר באמצעי ייצור מבוזר, שאינו תלוי באספקת נפט, גז או פחם. עובדה זו מובילה באופן טבעי לקבוצה מבוזרת של מוטבים פיננסיים מייצור אנרגיה.

על ידי מכירת חשמל המיוצר על אדמות בדואים (קרקעות 'תמורה') לרשת הארצית, אנרגיה סולארית יכולה להוות מקור הכנסה אמין לתקופה של 25 שנה עבור אלפי אנשים, תוך יצירת אלפי מקומות עבודה ארוכי טווח וקבועים. כמו כן, גישה לאנרגיה היא תנאי הכרחי לאיכות החינוך ולהשתתפות בכלכלה המודרנית. על ידי שיפור תשתית האנרגיה בעיירות, כפרים וריכוזי התיישבות בדואית, התנאים הנדרשים להשלבות בחברה והעצמה נולדים. 

טרם הגדרתנו כארגון או מיזם, המייסד השותף של המיזם, יוסף אברמוביץ' קבע את הצעד הראשון למימוש הפוטנציאל של יישום המודל הזה על הקהילה הבדואית. הוא הבין שהבטחת מכסה סולארית של 5,000 מגה וואט, המיועדת במיוחד לערבים ובדואים המתגוררים בנגב, תאפשר הפעלת שדות סולאריים מרובים באזור. נכון לעכשיו, היעד שלנו לרכישת מכסה סולארית זו נקבע ל-2030.

ה-5,000 מגה וואט ינוצל בשלוש שיטות עיקריות:

1. אדמה בדואית "תמורה" בבעלות פרטית: תביעות קרקע של ילידים ללא ניירת אינן בעיה ייחודית לישראל, אך לישראל יש מסלול להכרה ויישוב המחלוקות האמורות. אנו מחפשים ליצור קשרים בין יזמי אנרגיה מהמגזר הפרטי, ובדואים עם קרקע חקלאית מוכרת בבעלות פרטית על מנת לקדם את הפיתוח של אנרגיה פוטו-וולטאית ואגרו-וולטאית. זה יספק צמיחה כלכלית לאלו המתגוררים בעיירות ובכפרים מוכרים, אך עדיין מתקשים להתפרנס.

2. קואופרטיבים אגרו-וולטאיים בניהול נשים: בשילוב עם המודל הראשון, אנו דוגלים בהקצאת 5000 דונם על ידי רשות המקרקעין למטרות ספציפיות של קואופרטיבים אגרו-וולטאיים המנוהלים על ידי נשים בדואיות בנגב. הקואופרטיב החקלאי הראשון כבר בפיילוט על ידי השותפים שלנו, העמותה הבדואית ינביע. 

3. הרחבת כושר ייצור האנרגיה של מועצות אזוריות בשטחים הבנויים ובסביבתם.

 

החלק השני של הפרויקט שלנו כרוך בנושא שפחות מוכר לציבור הרחב. בפגישתנו האחרונה בכנסת, אלחרומי הביע את דאגתו אודות מצב התשתיות בכפרים הלא מוכרים בנגב: את אספקת החשמל, בתי הספר מקבלים משימוש בגנרטורים מסוכנים ומזהמים של סולר. על פי כתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine, "פליטת דיזל מכילה יותר מ-40 מזהמי אוויר רעילים, כולל חומרים רבים ידועים או חשודים הגורמים לסרטן." תלמידים בבתי ספר המונעים בדיזל - רבים מהם בגיל הרך - נמצאים בקרבת הגנרטורים הללו במשך יותר משלושים שעות בשבוע. בכפרים הללו, מטרתנו לספק חשמל סולארי במערכות מנותקות רשת (אוף-גריד).

בעוד שהמטרה העיקרית שלנו בתוך כפרים לא מוכרים היא לספק תחליף בר קיימא ובטוח לגנרטורים של סולר בבתי ספר, אנו עובדים גם על פיתוח המסגרת לבניית מתקנים סולאריים על גגות בתים שנבנו ללא היתר בנייה מוכר על ידי המדינה.סלילת הדרך הזאת למעשה תייצר את השוק שיאפשר הכשרה, התקנה, מכירה וייעול אנרגיה באופן משמעותי בחברה הערבית, ועל ידי כך- ריתום במיעוט הערבי בארץ למאבק במשבר האקלים.