איך ניתן לעבור מעוני אנרגטי לחוסן וחדשנות בתחום האנרגיה, בקהילות החלשות ביותר בנגב?
מרכז שמסונא יזם שיתוף פעולה יחודי עם מחקר שמוביל הטכניון, במימון משרד האנרגיה.
החוקרים ד"ר אדריכל אריאל מריות וד"ר רעות בנדריהם בדקו היבטים של עוני אנרגטי בחברה הבדואית. מחקר השטח שלהם נקרא "מעוני אנרגטי לאנרגיות מתחדשות" כלל שני מקרי בוחן, בתל שבע העירונית ובאום בטין הכפרית. בכפר אום בטין – שהוכר כיישוב בשנת 2005 אך עדיין לא חובר לתשתיות באופן מלא – המחקר התמקד בשכונת אבו-כף בסמוך לאפיק נחל חברון, בשכונה שני גני ילדים שמקבלים חשמל מגנרטור דיזל, וצמודים לשטח ציבורי שכיום מוזנח.
בחן את הנכונות של הקהילה המקומית לשתף פעולה עם פיתוח מסוג זה ואת האפשרות מבחינה תכנונית להעביר אותו בתהליכי הבחינה והאישור הקיימים.
מסקנות המחקר הן שניתן בהחלט לקדם פרויקט של מתקן סולארי על-גבי סככת צל, בשטח ציבורי פתוח (שצפ) שיכיל גן משחקים להורים וילדים מהשכונה. המתקן יוכל לספק את צרכי החשמל של גן הילדים הסמוך, ואפילו צרכים נוספים במשך הזמן. כיום גני ילדים רבים בחברה הבדואית מקבלים את החשמל שלהם מגנרטור. מדובר בפתרון לא יעיל ויקר שמזהם את האויר בסביבת הגן, מייצר רעש מטריד ולעתים קרובות מתקלקל ומשאיר את הגן ללא אספקת חשמל.
התושבים הביעו הסכמתם ותמיכת בפרויקט כזה, ואף מבקשים להיות חלק מתהליך התכנון ולהעלות צרכים ודגשים של הקהילה שלא מקבלים ביטוי בתכנון הקיים.
הדמיה: הקמת סככה עם פאנלים סולאריים, שיספקו חשמל לגן וצל למגרש המשחקים הצמוד.
댓글